מיועד לשימוש לקיבוע של רקמה, כולל רצועה או גיד לעצם, או עצם/גיד לעצם. קיבוע באמצעות הפרעה מתאים לניתוחים של הברך, הכתף, המרפק, הקרסול, כף הרגל והיד/שורש כף היד כאשר הגדלים המוצעים מתאימים למטופל.
מערכת הבורג והנדן משמשת בדרך כלל בכירורגיה אורתופדית ליישומים שונים, כגון קיבוע שברים בעצמות או תיקון רצועות. להלן סקירה כללית של פעולת מערכת הבורג והנדן: תכנון טרום ניתוחי: המנתח יעריך את מצב המטופל, יבדוק הדמיה רפואית (כגון צילומי רנטגן או סריקות MRI) ויקבע את הגודל והסוג המתאימים של ברגים ונדנים הנדרשים להליך. חתך וחשיפה: המנתח יבצע חתך באתר הניתוח כדי לגשת לאזור הפגוע. רקמות רכות, שרירים ומבנים אחרים מוזזים בזהירות הצידה או נסוגים כדי לחשוף את העצם או הרצועה הדורשים תיקון. קידוח חורי פיילוט: באמצעות מקדחות כירורגיות מיוחדות, המנתח ייצור בזהירות חורי פיילוט בעצם כדי להכיל את הברגים. חורי פיילוט אלה מבטיחים מיקום ויציבות נכונים של הברגים. החדרת הנדן: הנדן הוא מבנה חלול דמוי צינור המוחדר לחור הפיילוט. הוא משמש כמדריך, מגן על הרקמות הרכות שמסביב ומאפשר מיקום מדויק של הבורג. מיקום בורג: הבורג, העשוי בדרך כלל מטיטניום או נירוסטה, מוחדר דרך הנדן ולתוך חור הפיילוט. הבורג מחובר להברגה וניתן להדק אותו כדי לקבע את העצם או לחבר שתי חתיכות עצם יחד. אבטחת הבורג: לאחר שהבורג מוכנס במלואו, המנתח רשאי להשתמש במברג או בכלים מתאימים אחרים כדי לאבטח את הבורג במקומו הסופי. פעולה זו עשויה לכלול הידוק הבורג כדי להשיג את הדחיסה או הייצוב הרצויים. סגירה: לאחר שהבורג והנדן ממוקמים ומאובטחים כראוי, המנתח יסגור את החתך באמצעות תפרים או סיכות. לאחר מכן הפצע מנוקה וחובש. חשוב לציין כי פעולת מערכת הבורג והנדן יכולה להשתנות בהתאם להליך הספציפי ולמיקום האנטומי המעורב. המומחיות והניסיון של המנתח חיוניים להבטחת מיקום מדויק ותוצאות אופטימליות.