קיבוע חיצוני סינתטי אורתופדי מנירוסטה

מהו קיבוע חיצוני?

אוֹרְתוֹפֵּדִיקיבוע חיצוניהיא טכניקה אורתופדית מיוחדת המשמשת לייצוב ותמיכה בעצמות או מפרקים שבורים מחוץ לגוף.קיבוע חיצוני מַעֲרֶכֶתיעיל במיוחד כאשר לא ניתן להשתמש בשיטות קיבוע פנימיות כגון לוחות פלדה וברגים עקב אופי הפגיעה, מצבו הבריאותי הכללי של המטופל או הצורך במגע תכוף עם האזור הפגוע.

הֲבָנָהקיבוע חיצונימַעֲרֶכֶת
אןקיבוע חיצוניהֶתקֵןמורכב ממוטות, פינים וקליפסים המחוברים לעצם דרך העור. התקן חיצוני זה מחזיק את השבר במקומו, ושומר עליו מיושר ויציב כראוי בזמן שהוא מחלים. קיבועים חיצוניים עשויים בדרך כלל מחומרים קלים כמו אלומיניום או סיבי פחמן, קלים לטיפול וניתנים להתאמה לפי הצורך.

המרכיבים העיקריים שלקיבוע חיצוני באורתופדיהכולל מחטים או ברגים, מוטות חיבור, צבת וכו'

יישום שלקיבוע חיצונימַעֲרֶכֶת
קיבוע חיצוני משמש בדרך כלל במגוון תרחישים אורתופדיים, כולל:
שברים: זה שימושי במיוחד עבור שברים מורכבים, כגון אלה הכוללים את האגן, עצם השוקה או עצם הירך, שעשויים שלא להיות ניתנים לקיבוע פנימי מסורתי.
ניהול זיהום: בשברים פתוחים או במצבים בהם קיים סיכון לזיהום, קיבוע חיצוני מאפשר גישה קלה יותר לאזור הפצע לצורך ניקוי וטיפול.
הארכת עצם: ניתן להשתמש בקיבועים חיצוניים בהליכים להארכת עצמות, כגון אוסטאוגנזה באמצעות הסחה, שבה עצמות נמשכות בהדרגה זו מזו כדי לעודד צמיחת עצם חדשה.
ייצוב מפרקים: במקרים של פגיעות קשות במפרקים, קיבוע חיצוני יכול לספק יציבות תוך מתן אפשרות לתנועה במידה מסוימת.

ישנם מספר יתרונות לשימושקיבוע חיצוני אורטופדיבטיפול:
זעיר פולשני: מאז ה-רפואי חיצוניקיבועכאשר מיושם חיצונית, הוא גורם לפחות נזק לרקמות הסובבות בהשוואה לשיטות קיבוע פנימיות.
כוונון: הקיבוע חיצוני אורתופדיניתן להתאים לאחר הניתוח כדי להתאים לשינויים במצבו של המטופל או לתיקון בעיות יישור.
סיכון מופחת לזיהום: על ידי שמירה על נגישות לאתר הניתוח, ספקי שירותי בריאות יכולים לנטר ולנהל בצורה יעילה יותר כל זיהום פוטנציאלי.
קידום שיקום: מטופלים יכולים בדרך כלל להתחיל תרגילי שיקום מהר יותר בעזרת קיבוע חיצוני מכיוון ששיטה זו מאפשרת מידה מסוימת של ניידות תוך שמירה על יציבות.