עקומה קדמית מספקת התאמה אנטומית של הפלטה כדי להבטיח מיקום אופטימלי של הפלטה על העצם.
חורי חוט K של 2.0 מ"מ מסייעים במיקום הפלטה.
קצה הפלטה המחודד מקל על החדרה דרך העור ומונע גירוי של רקמות רכות.
מומלץ לקיבוע של ציר הירך.
לוחית דחיסה נעילת פיר הירך המעוקלת | 6 חורים × 120 מ"מ |
7 חורים × 138 מ"מ | |
8 חורים × 156 מ"מ | |
9 חורים × 174 מ"מ | |
10 חורים × 192 מ"מ | |
12 חורים × 228 מ"מ | |
14 חורים × 264 מ"מ | |
16 חורים × 300 מ"מ | |
רוֹחַב | 18.0 מ"מ |
עוֹבִי | 6.0 מ"מ |
בורג תואם | בורג נעילה 5.0 / בורג קורטיקלי 4.5 / בורג ספוגי 6.5 |
חוֹמֶר | טִיטָן |
טיפול פני השטח | חמצון מיקרו-קשת |
הַכשָׁרָה | CE/ISO13485/NMPA |
חֲבִילָה | אריזה סטרילית 1 יחידות/חבילה |
MOQ | 1 יחידות |
יכולת אספקה | 1000+ יחידות לחודש |
תהליך הניתוח עבור פלטת דחיסה נעילה מעוקלת של ציר הירך (LC-DCP) כולל בדרך כלל את השלבים הבאים: תכנון טרום ניתוחי: המנתח יבחן את ההיסטוריה הרפואית של המטופל, יבצע בדיקה גופנית ויסקור בדיקות הדמיה (כגון צילומי רנטגן או סריקות CT) כדי להעריך את סוג השבר, מיקומו וחומרתו. תכנון טרום ניתוחי כרוך בקביעת הגודל והצורה המתאימים של פלטת LC-DCP ותכנון מיקום הברגים. הרדמה: המטופל יקבל הרדמה, שיכולה להיות הרדמה כללית או הרדמה אזורית, בהתאם להעדפת המנתח והמטופל. חתך: חתך כירורגי מבוצע לאורך צד הירך כדי לגשת לציר הירך השבור. אורך ומיקום החתך תלויים בדפוס השבר הספציפי ובהעדפת המנתח. רדוקציה: קצוות העצם השבורות מיושרות מחדש (מצטמצמות) למקומן הנכון באמצעות מכשירים מיוחדים כגון מלחציים או ווים לעצם. זה עוזר לשחזר אנטומיה תקינה ולקדם ריפוי תקין. הכנת העצם: ניתן להסיר את השכבה החיצונית של העצם (פריאוסטאום) כדי לחשוף את פני העצם. לאחר מכן, פני השטח של העצם מנוקים ומוכנים כדי להבטיח מגע אופטימלי עם פלטת LC-DCP. מיקום הפלטה: פלטת LC-DCP המעוקלת של עצם הירך ממוקמת בקפידה על המשטח הצידי של עצם הירך. הפלטה עוקבת אחר העקמומיות הטבעית של עצם הירך ומיושרת עם ציר העצם. הפלטה ממוקמת באמצעות מכשירים מיוחדים ומקובעת לעצם באופן זמני באמצעות חוטי הנחיה או חוטי קירשנר. מיקום ברגים: לאחר שהפלטה ממוקמת כראוי, ברגים מוחדרים דרך הפלטה ולתוך העצם. ברגים אלה ממוקמים לעתים קרובות בתצורה נעולה, המספקת יציבות ומסייעת לקידום ריפוי. מספר הברגים ומיקוםם עשויים להשתנות בהתאם לתבנית השבר הספציפית ולהעדפת המנתח. הדמיה תוך ניתוחית: ניתן להשתמש בצילומי רנטגן או פלואורוסקופיה במהלך ההליך כדי לאשר יישור נכון של השבר, מיקום הפלטה ומיקום הברגים. סגירת פצע: החתך נסגר באמצעות תפרים או סיכות, וחבישה סטרילית מוחלת על הפצע. טיפול לאחר הניתוח: בהתאם למצב המטופל ולהעדפת המנתח, ייתכן שהמטופל יזדקק לשימוש בקביים או בהליכון כדי להקל על ההליכה ונשיאת המשקל. ייתכן שיומלץ על פיזיותרפיה כדי לסייע בשיקום ולהשבת הכוח והניידות ברגל הפגועה. חשוב לציין כי טכניקת הניתוח והשלבים הספציפיים עשויים להשתנות בהתאם לניסיון המנתח, מצב המטופל ודפוס השבר הספציפי. מידע זה מספק סקירה כללית של התהליך, אך התייעצות עם מנתח אורתופדי מוסמך חיונית להבנה מפורטת של הניתוח.